איך מאבחנים קטרקט? כל הבדיקות, התסמינים ומה באמת חשוב לדעת
חושדים שיש לכם קטרקט? כך מאבחנים קטרקט בצורה מקצועית - מהסימנים הראשונים ועד בדיקת העיניים המלאה לפני החלטה על ניתוח.
איך מאבחנים קטרקט?
קטרקט (ירוד) הוא אחת הסיבות השכיחות ביותר לירידה בראייה, במיוחד לאחר גיל 60. למרות שרבים שומעים את האבחנה "יש לך קטרקט", לא תמיד ברור כיצד הרופא מגיע למסקנה זו ומה כוללת הבדיקה.
אבחון קטרקט אינו מתבסס על בדיקה אחת בלבד, אלא על שילוב של תלונות המטופל, בדיקת חדות הראייה ובדיקה יסודית של העין באמצעות ציוד מתקדם. חשוב לא פחות להבין שלא כל קטרקט מחייב ניתוח - ההחלטה מתקבלת רק לאחר הערכה של מידת הפגיעה בראייה ובאיכות החיים.
במאמר זה נסביר כיצד מתבצע האבחון, אילו בדיקות מבצעים ומה משמעות התוצאות.
מהם הסימנים שמעוררים חשד לקטרקט?
ברוב המקרים המטופלים מגיעים לבדיקה בעקבות אחד או יותר מהתסמינים הבאים:
- טשטוש ראייה המתקדם בהדרגה.
- צורך בהחלפת משקפיים בתדירות גבוהה.
- סנוור מוגבר מאורות, בעיקר בנהיגה בלילה.
- ירידה בחדות הראייה למרות משקפיים חדשים.
- צבעים שנראים דהויים או צהבהבים.
- קושי בקריאה בתאורה חלשה.
- ראייה כפולה בעין אחת (Monocular Diplopia).
לעיתים קרובות המטופל מתאר את התחושה כאילו הוא "מסתכל דרך חלון מלוכלך".
האם אפשר לדעת שיש קטרקט רק לפי התסמינים?
לא, תסמינים דומים יכולים להופיע גם במחלות אחרות של העין, כגון:
- ניוון מקולרי (AMD)
- גלאוקומה
- מחלות קרנית
- עין יבשה
- מחלות רשתית
- בצקת מקולרית
לכן חשוב לבצע בדיקה מלאה אצל רופא עיניים ולא להסתמך על התחושה בלבד.
שלב ראשון - שיחה רפואית
האבחון מתחיל בשיחה עם המטופל.
הרופא ישאל בין היתר:
- מתי התחילה הירידה בראייה?
- האם מדובר בעין אחת או בשתי העיניים?
- האם קיימים סנוורים?
- האם יש קושי בנהיגה בלילה?
- האם הקריאה הפכה קשה יותר?
- האם יש מחלות עיניים קודמות?
- האם בוצעו בעבר ניתוחי עיניים?
- האם קיימת סוכרת?
- האם נעשה שימוש ממושך בסטרואידים?
לעיתים כבר בשלב זה ניתן לחשוד שמדובר בקטרקט.
בדיקת חדות הראייה
חדות הראייה נבדקת באמצעות לוח עם מספרים.
הבדיקה מתבצעת:
- ללא משקפיים
- עם המשקפיים הנוכחיים
אם הראייה אינה משתפרת למרות תיקון אופטי מיטבי, ייתכן שהגורם הוא קטרקט.
עם זאת, חשוב להבין שחדות ראייה תקינה אינה שוללת קטרקט. לעיתים הקטרקט גורם בעיקר לסנוור, ירידה באיכות הראייה או קושי בתנאי תאורה מסוימים, בעוד שבדיקת האותיות עדיין נראית טובה.
הרחבת אישונים
ברוב המקרים משתמשים בטיפות להרחבת האישון.
הרחבת האישון מאפשרת:
- לראות את כל העדשה
- להעריך את סוג הקטרקט
- לבדוק את הרשתית
- לשלול מחלות נוספות
ההשפעה נמשכת בדרך כלל 3-6 שעות, ולכן מומלץ להגיע לבדיקה ללא תכנון לנהיגה לאחריה.
בדיקת מנורת הסדק - הבדיקה החשובה ביותר
זוהי הבדיקה המרכזית לאבחון קטרקט.
מנורת הסדק (Slit Lamp) היא מיקרוסקופ מיוחד המאפשר לרופא לבחון את מבנה העין בהגדלה גבוהה.
בבדיקה ניתן לראות:
- הקרנית
- הלשכה הקדמית
- הקשתית
- העדשה
- סוג הקטרקט
- מידת העכירות
באמצעות הבדיקה ניתן להבחין בין סוגי הקטרקט השונים ולהעריך את חומרתם.
אילו סוגי קטרקט ניתן לזהות?
Nuclear Cataract
הסוג השכיח ביותר.
העדשה הופכת צפופה וקשה יותר במרכזה.
מאפיינים:
- התקדמות איטית
- שינוי במספר המשקפיים
- ירידה בראייה למרחק
- לעיתים שיפור זמני בקריאה ("Second Sight")
Cortical Cataract
העכירות מתחילה בשולי העדשה ומתקדמת כלפי המרכז.
מאפיינים:
- סנוורים
- קושי בנהיגה בלילה
- רגישות לאור
Posterior Subcapsular Cataract (PSC)
הקטרקט מופיע בחלק האחורי של העדשה.
מאפיינים:
- ירידה מהירה יחסית בראייה
- קושי בקריאה
- סנוור משמעותי
- נפוץ יותר בצעירים, בחולי סוכרת ובמטופלים הנוטלים סטרואידים.
בדיקת לחץ תוך-עיני
במהלך הביקור תבוצע בדרך כלל גם מדידת לחץ תוך-עיני.
הבדיקה אינה מאבחנת קטרקט, אך היא חיונית כדי לשלול גלאוקומה ולתכנן את המשך הטיפול.
בדיקת הרשתית
לאחר הרחבת האישון נבדקת גם הרשתית.
מדוע? מפני שלא כל הירידה בראייה נובעת מהקטרקט.
לעיתים קיימת במקביל:
- ניוון מקולרי
- חור מקולרי
- ממברנה אפירטינלית
- רטינופתיה סוכרתית
- מחלות עצב הראייה
זיהוי מוקדם של מצבים אלו חשוב לתיאום הציפיות מהניתוח.
האם יש צורך בצילום או בבדיקות נוספות?
לא תמיד. אם קיימת אפשרות למחלת רשתית או עצב הראייה, הרופא עשוי להמליץ על:
- OCT של המקולה
- OCT של עצב הראייה
- טופוגרפיית קרנית
- ספירת תאי אנדותל
- בדיקות נוספות בהתאם למצב העין
בדיקות אלו אינן מאבחנות את הקטרקט עצמו, אלא מסייעות לתכנון הניתוח ולהערכת הסיכוי לשיפור הראייה.
האם חומרת הקטרקט נקבעת רק לפי מראה העדשה?
ממש לא. זוהי אחת הטעויות הנפוצות ביותר.
יש מטופלים עם קטרקט שנראה מתקדם יחסית אך כמעט שאינו מפריע לתפקוד היומיומי, ולעומתם אחרים עם עכירות קטנה יחסית הסובלים מסנוור משמעותי, במיוחד בנהיגה בלילה או בעבודה מול מסכים.
לכן ההחלטה על טיפול מבוססת על שילוב של:
- ממצאי הבדיקה
- איכות הראייה
- צורכי המטופל
- ההשפעה על איכות החיים
ולא על מראה העדשה בלבד.
האם צריך לבצע את כל הבדיקות לפני ניתוח?
כן, לפני קבלת החלטה על ניתוח קטרקט מבוצעת הערכה מקיפה הכוללת גם מדידות מדויקות של העין לצורך בחירת העדשה המלאכותית המתאימה.
מדידות אלו שונות מבדיקת האבחון הראשונית וכוללות בין היתר:
- אורך גלגל העין (Biometry)
- קמירות הקרנית
- אסטיגמציה
- עומק הלשכה הקדמית
- מדדים נוספים המשמשים לחישוב עוצמת העדשה
הטיפ של ד"ר אמיר
מטופלים רבים שואלים אותי אם "רואים קטרקט" כבר בתחילת הבדיקה. ברוב המקרים ניתן לזהות את העכירות בעדשה במהירות באמצעות מנורת הסדק, אך זו רק תחילת התהליך. ההחלטה האם הקטרקט הוא אכן הגורם לירידה בראייה והאם הגיע הזמן לניתוח מחייבת הסתכלות רחבה יותר - על בריאות העין כולה, על הצרכים האישיים של המטופל ועל הציפיות שלו מהטיפול. זו הסיבה שבדיקה יסודית חשובה לא פחות מהאבחנה עצמה.
שאלות נפוצות
האם אופטומטריסט יכול לזהות קטרקט?
לעיתים כן. אופטומטריסט עשוי לחשוד בקיומו של קטרקט ולהפנות לרופא עיניים, אך האבחנה המלאה וההחלטה על טיפול או ניתוח נעשות על ידי רופא עיניים.
האם כל קטרקט דורש ניתוח?
לא. ניתוח מומלץ כאשר הקטרקט גורם לירידה משמעותית בראייה או מפריע לפעילות היומיומית.
האם בדיקת הקטרקט כואבת?
לא. מדובר בבדיקה שאינה פולשנית ואינה כרוכה בכאב. טיפות ההרחבה עלולות לגרום לצריבה קלה שנמשכת שניות ספורות.
כמה זמן נמשכת הבדיקה?
ברוב המקרים כ-20-40 דקות, תלוי בצורך בהרחבת אישונים ובבדיקות נוספות.
האם צריך להגיע בצום?
לא.
האם מותר לנהוג אחרי הרחבת אישונים?
בדרך כלל לא מומלץ. הראייה עלולה להיות מטושטשת וקיימת רגישות לאור למשך מספר שעות.
סיכום
אבחון קטרקט הוא הרבה מעבר לזיהוי עכירות בעדשה. הבדיקה כוללת הערכה מקיפה של חדות הראייה, מצב העדשה, בריאות הקרנית והרשתית, וכן בחינה של ההשפעה על איכות החיים. רק לאחר שקלול כל הנתונים ניתן להחליט האם הגיע הזמן לניתוח ומהי הדרך הטובה ביותר להשיג את התוצאה הראייתית הטובה ביותר עבור כל מטופל.
